לרזות דרך הראש
ייעודו של המודל – לעזור למתאמן בהתמודדות עם בעיות השליטה באכילה , בקרב אוכלוסייה המתמודדת עם אתגרי משקל ותהליכי הרזייה. להעביר אל המתאמן את השליטה בחזרה. שהוא ינהל את האכילה, ולא האוכל ינהל אותו.
המודל משלב טכניקות מתחום האימון והפסיכולוגיה החיובית עם טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות שיעילותן הוכחה ועם טכניקות NLP אפקטיביות לניהול שינוי.
טיפול NLP באכילה רגשית נשען על ההבנה שהמקור למצוקה הוא הרגש ולא האוכל. ולכן תפריטים לא הביאו ולא יביאו לשינוי ארוך טווח ,אלא רק שינוי פנימי = התמודדות עם הרגשות שמנהלים אותך.
מטרת האימון הינה לפתח שליטה עצמית באכילה וליצור שינוי ארוך טווח בגישה לאוכל ומשקל.
אין אנו עוסקים ב: תזונה, קלוריות, פיזיולוגיה וחילוף חומרים. מתכונים, תפריטים וכו’׳.
האימון מתמקד בתהליך המנטאלי שנדרש לצורך יצירת שינוי תמידי. יצירת שינוי פנימי ערכי (ולא רק שינוי התנהגותי) שמחזיק מעמד לטווח ארוך.
האמונה העומדת בבסיס המודל הינה ששינוי תודעתי עמוק, יהפוך להיות חלק מכן, ממי שאתן ויביא לשינוי קבוע. וזאת מכיוון שאין הכתבות חיצוניות של תפריטים, דיאטניות, הכוח חוזר אליכן, עליך לקחת אחריות אישית. מיקוד שליטה פנימי מחולל שינוי נצחי.
שינוי המחשבה על האוכל והתפקיד אשר הוא ממלא בחייך. התהליך יביא לשינוי מערכת היחסים שלך עם האוכל, מחשבה שלך על אוכל כמפתה, מנחם, ממלא משהו שחסר לך…ברגע שנטפל בזה, לא תצטרכי עוד דיאטות.
התהליך מחולק ל-3 שלבים:
שלב ראשון – תלמדי להקשיב לעצמך ולגופך, ולפתח מודעות למערכת היחסים שלך עם האוכל – תזהי מה הם המצבים / רגשות בהם מתרחשת אכילת היתר, ותלמדי לפתח מודעות גופנית ורגשית לצרכייך ורצונותייך, במטרה להבין אלו פונקציות רגשיות ממלא עבורך האוכל.
כמו כן תזהי אמונות שונות בקשר לאוכל – למשל ״אני לא יכולה להיות רעבה״ “אין לי שליטה על מה שאני אוכלת”, ״לא אצליח לשמור על משקל, תמיד יגיע משהו שישבור אותי״. ״אני חייבת מתוק ליד הקפה״.
מודעות בנושאים אלה הכרחית כדי שיהיה ניתן לשבור את המעגל אכילה – השמנה – אכילה ………
שלב שני – תלמדי לפתח טכניקות מגוונות לשליטה עצמית באכילה, סט אמונות חדש ואתו גם סט התנהגויות חדש וכל זה לצד עבודה של דימוי הגוף וחיזוק התפישה העצמית.
בשיטת NLP כלים רבים להטמעת החשיבה החדשה ולעיגון ההתנהגות הרצויה.
שלב שלישי – הפנמה ואינטגרציה של הדברים שנלמדו בתהליך, לצורך שימור תמידי של השינוי שהושג, והכללתו לעתיד.
אז מהי אכילה רגשית?
נתחיל מהבהרת המושג מהו רגש?
רגש הינו מסר פנימי המבוסס על משמעות ועל פרשנות שלנו למצב מסוים. מטרתו, לאותת שמשהו קורה ולהניע אותנו לנקוט פעולה. רגש הוא בעצם מסר. אין רגשות טובים או רעים, מותרים או אסורים. לכל רגש יש תפקיד.
אם הרגש מבוסס על משמעות ופרשנות = ניתן ללמוד למה זו המשמעות והפרשנות שאנו נותנים לאירוע מסוים.
ניתן להבין, בחקר חווה סובייקטיבית, מה הביא אותנו לפרשנות הזו. ניתן לבחור להתמודד אתו בצורה שונה.
אכילה רגשית היא מצב בו את אוכלת ולא ממצב של רעב פיזיולוגי, האכילה באה לספק נחמה ופיצוי וכלי להתמודד עם רגשות לא נעימים אותן את חווה.
למה מתוקים? פחמימות? מכיוון שאכילתם מעלה את רמות הדופמין במוח – הורמון האושר, ויוצרים עבורך תחושה של נחמה ועידוד. ״הקיבה הרגשית״, אשר מפנה אותנו לאכול במקום להתמודד – איננה יודעת שובע!!!
סיבות פנימיות לאכילה רגשית:
- רעב ריגשי – האכילה במצב הזה הינה אסטרטגיה שלמדת במהלך החיים שלך להתמודדות עם רגשות לא נעימים: עצב, כעס, אכזבה, עצבנות מתח, לחץ דאגה.
- תחליף למחוסרים שאת מרגישה בחייך: חום ואהבה. את חלל הריקנות את ״ממלאה״ באוכל בקיבה….
- התנהגות חסרת פיקוח ומעצורים אשר אינך ״מרשה״ לעצמך בתחומים אחרים בחייך בו את מרגישה שאת חייבת להיות באיפוק ובשליטה.
- תחושות פיזיות ״טבעיות״ שאינן רעב, אך מפורשות כך ע״י הגוף: צמא, עייפות, בחילה.
גירוים חיצוניים:
מצבים בהם את בוחרת באכילה למרות שאין לך כל רעב פיזיולוגי אמיתי.
- הימצאות במקום המעורר את הדחף לאכול – מטבח בבית, בית אימא, מאפייה בדרך.
- פעילות – צפייה בטלוויזיה, עבודה מול המחשב, לומדת למבחן…..
- אנשים – חברים / משפחה אשר חוגגים עם אוכל וגורמים לנו לאכול יותר.
- אירועים – בהן את נותנת לעצמך לגיטימציה לאכילה חריגה – חגים, ערבי שישי, חתונות, מסיבות. חופשות בבתי מלון, חופשות בחו״ל.
- זמן – זמן בשעון ש״מסמן״ לך שהגיע הזמן לאכול.
- ארוחות שהכינו עבורך/ הוזמנת אליהם – ואל אף שאת לא רעבה ״לא נעים לך״.
ולכן, רק כאשר תביני :
- מה המקור לבעיה של המשקל העודף ושהאכילה הלא מבוקרת הם סימפטומים למשהו אחר, לא מודע.
- כאשר תתמודדי אל מול רגשות השלילים שאת חווה – ולא תברחי מהם.
- תמצאי תחליפים שאינם אוכל להתמודד עם רגשות.
רק כאשר תביני אותם – תוכלי להוריד ממשקלך באופן פנימי ואמיתי.
אך כל עוד – לא תבדקי מה השורש להכל, אחרי שתסיימי את הדיאטה תחזרי למשקל הקודם ועם עודפים.
(האם) אני אכלנית רגשית?
בוא נתחיל ונאמר שכולנו אכלניות רגשיות במידה כזו או אחרת.
כשהפעולה נעשית לעיתים רחוקות, היא חלק מרפרטואר ההתנהגויות (אינה שכיחה בחיינו) זוהי התנהגות תקינה.
אך כאשר זוהי ההתנהגות שמנהלת אותנו ככלי להתמודדות , זוהי התנהגות שכדאי לטפל בה.
בדקי את עצמך בעזרת השאלות הבאות, מהו הקשר שקיים בחייך בין רגשות לאכילה :
- אני משתוקקת למזון מסוג מסוים ולא שולטת בכמויות.
- אני חוששת לאכול ליד אנשים אחרים.
- לפעמים אני אוכלת בלי לשים לב שאכלתי.
- אני מנהלת את חיי סביב דיאטות קיצוניות.
- אני אוכלת כשקשה לי. אוכל מרגיע/מנחם אותי.
- האוכל מהווה עבורי צ׳ופר אחרי יום קשה.
- אני אוכלת גם כשאני לא באמת חשה רעב?
- אני מתביישת בכמויות אוכל שאני אוכלת?
- אני עסוקה באובססיביות באוכל, ומתי אוכל שוב.
- אני משתמשת באוכל ככלי להימנעות מעימותים.
- אכילה גורמת לי להרגיש טוב יותר כשאני לבד, אני נוטה לאכול רק כשאני לבד?
- אני אוכלת כשאני זקוקה להפסקה / הפוגה מהעבודה.
- כשאני בסביבה בה אני חשה חסרת ביטחון, אני אוכלת יותר.
- כשאני אוכלת יותר מידי אני מרגישה אשמה / חרטה.
- אני מעדיפה לאכול ממתקים וחטיפים כשאני לבד. אני מרגישה חוסר שליטה מול מתוקים.
- אני חווה רעב פתאומי בשעות לא סדירות.
- אני מתוסכלת מהיחסים ביני לבין האוכל.
- לעיתים קרובות אני אוכלת עד שאני ״מתפוצצת״.
- אוכל גורם לי להרגיש בטוחה.
- אני מרגישה חסרת שליטה ליד אוכל.
אם ענית על מספר שאלות ב״כן״. אכילה רגשית הינה בהחלט חלק מחייך.
ועכשיו, כשאת יודעת שניתן לשנותה… מוזמנת להשאיר פרטים – אני כאן בשבילך.
